קורונה בישראל

מספר המתים מקורונה לא השפיע על הממוצע השנתי של הנפטרים בישראל

מכון כללית למחקר: הסיכוי למוות מקורונה בגל השני ירד ב-60% | פרופ' רן בליצר: "שיעורי התמותה בישראל הם מהנמוכים בעולם, בגל השני עוד יותר מהראשון"

חולה קורונה מובל לבית החולים. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

מהדו"ח האחרון של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, מתחילת השנה ועד אתמול, עולה כי לא נרשמה תמותה עודפת בישראל. סך הפטירות, כולל המתים מקורונה, תואם את הממוצע הרב-שנתי.

בתוך כך, לפי בדיקה שערך מכון כללית למחקר שניתח נתוני תמותה בקרב מבוטחי הקופה, הסיכוי למות מקורונה ירד ב-60% בגל השני ו-15% מהנפטרים עתה הם בני פחות מ-70. הסיבות המובילות לירידה בתמותה: פחות הדבקה וירידה בתמותה בקרב קבוצות הסיכון, שיפור בטיפול וגם מאמצי הסברה להימנעות מהתקהלויות והקפדה על מרחק חברתי ומיגון אישי.

לפי דיווח של רוני לינדר ב"דה מרקר", ניתוח נתוני התמותה בגל הראשון (מארס-אפריל 2020) לעומת אלה שבגל הנוכחי, נכון לסוף יולי, שאותו ערכו ד"ר נועם ברדה וד"ר נעה דגן ומנהל המכון פרופ' רן בליצר, העלה עוד: מקרב 120 מבוטחי ה"כללית" שנפטרו בחודש שעבר, 15% היו בני פחות מ-70. בגל השני נדבקו פחות אנשים מקבוצות הסיכון - מבוגרים וחולים כרוניים - ירידה של יותר מ- 30% לעומת הגל הראשון.

בקבוצת החולים בני 70 ומעלה עם פחות מחלות כרוניות וקבוצות גיל צעירות יותר עם סיכון יחסי גבוה בשל מצבי רקע והיסטוריה רפואית - שיעור התמותה בגל הראשון היה 5% וירד ל-2% בגל השני. ירידה קטנה יותר נרשמה בשיעור התמותה גם בקבוצה קטנה של בני 70 ומעלה עם ריבוי מחלות רקע - מ-21% תמותה בגל הראשון ל-17% בגל השני.

ייתכן שחלק מהשונות בתמותה היא עקב שיפור באיכות הטיפול בחולי קורונה: טיפול תרופתי בסטרואידים שהוכח כיעיל והימנעות מהנשמה והשכבה על הבטן. הסבר אפשרי נוסף: עלייה במספר הנדבקים א-תסמיניים שהסיכוי שלהם לתמותה נמוך ב-66%.

פרופ' בליצר: "שיעורי התמותה בישראל הם מהנמוכים בעולם, בגל השני עוד יותר מהראשון וכעת יותר ברורות הסיבות לכך. הממצאים מדגימים כיצד השיפור בהגנה על החולים הפגיעים ביותר הקטין את שיעורי התמותה בין הגל הראשון לשני. תרמה לכך פעילות יזומה של הקופה לזיהוי חולים בסיכון והפנייה טלפונית אקטיבית של רופאיה למטופלים שבסיכון".

בנוסף לכך פורסם אמש בחדשות ערוץ 12 כי מתחילת יולי ועד שלשום בבוקר נרשמו בישראל 210 מקרי מוות מקורונה - שיעור המשתווה כמעט לשיא ההתפרצות בגל הראשון במארס-אפריל (219). הרוב המכריע של המתים מקורונה הם בני 70 ומעלה: במהלך יולי מתו שלושה חולים מתחת לגיל 50; 29 בין גיל 50 לגיל 70; 51 בין גיל 70 לגיל 80 ו-82 בגילאי 90-80. 45 מהנפטרים היו בני 90 ומעלה. כלומר, 60% מנפטרים מקורונה בחודש האחרון היו בני יותר מ-80. הגיל הממוצע למוות מקורונה בישראל הוא 81. הגיל הממוצע הכללי למוות בישראל- 82.

לפי הנחיות משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כל מת שאומת או נחשד קלינית כחולה קורונה יירשם כ"מת מקורונה". כלומר, זו סיבת המוות היסודית שלו. אלו הן גם הנחיות ה-WHO.

בהנחיות משרד הבריאות לבתי החולים ולרופאים נאמר: "תמותה מ-Covid-19 לא נגרמת מסיבה אחרת אלא נספרת בנפרד, גם אם לנפטר מחלות אחרות שיכולות להאיץ את התמותה". לכן חולה עם סרטן קטלני או סובל ממחלת לב קשה, קריש במוח או כל מחלת רקע אחרת, אם אומת או נחשד כחולה קורונה, סיבת המוות שלו תירשם כקורונה.

נושאים קשורים:  קורונה,  פרופ' רן בליצר,  תחלואה ותמותה,  משרד הבריאות,  חדשות
תגובות