קורונה בישראל

תיאור מקרה מ"שערי צדק": גבר צעיר שהחלים מקורונה לקה בפרקינסון

The Lancet Neurology דיווח על מקרה ב"שערי צדק": חודשים אחדים לאחר שאושפז עם זיהום בנגיף הקורונה אובחן במחלקה לנוירולוגיה גבר בן 45 עם מה שנראה כפרקינסון

עובדי מד"א מובילים חולה קורונה ל"שערי צדק". צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

צוות המחלקה הנוירולוגית מהמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים דיווח בשבוע שעבר ל-The Lancet Neurology על מקרה שבו טיפלו: חודשים אחדים לאחר שאושפז עם זיהום בנגיף הקורונה אובחן במחלקה לנוירולוגיה בבית החולים גבר בן 45, יהודי אשכנזי, עם מה שנראה כמחלת פרקינסון. המחברת הראשונה של תיאור המקרה היא ד"ר מיכל כהן והבכירים שחתומים על הדיווח הם ד"ר רוני אייכל, פרופ' נתן בורנשטיין וד"ר גלעד יהלום.

בתיאור המקרה הודגשו הפרטים הבאים: לחולה אין היסטוריה משפחתית של פרקינסון והוא גם לא נחשף לנוירו-טוקסינים או לסמים קלים (recreational drugs). המנגנון שהוביל למה שנראה כהתנוונות קצות עצב דופמינרגי (nigrostriatal dopaminergic nerve terminals) אצל החולה אמנם לא ברור אך יש למחברים מספר השערות. ייתכן שהיתה כאן רגישות יתר גנטית, מובנית, במערכת החיסונית שלו, בעקבות נזק מיטוכונדריאלי שעבר כתוצאה מעקת לחץ, סטרס, שחוללה תהליך חמצון.

השערה אחרת: נגיף הקורונה עלול היה לגרום לדלקת חדה עם הפעלת תאי המיקרוגליה והצוות מתאר בדיווח את המסלול האפשרי של מהלך שכזה הקשור בהצטברות של משקעים של חלבוני אלפא-סינוקלאין. אולם, פרק הזמן הקצר שעבר בין התקופה שבה אותו אדם אושפז עם קורונה אקוטית לבין הופעת תסמיני הפרקינסון פחות תומך בהשערה זאת.

השערה אחרונה ויותר מסקרנת קשורה לתופעת אובדן חוש הריח שנגרם הרבה פעמים על ידי נגיף הקורונה באופן זמני, כאשר מחלת פרקינסון גורמת גם היא לאובדן חוש ריח. ייתכן שהנגיף גורם לדלקת במערכת חוש הריח ולתגובת שרשרת המובילה להיווצרות משקעי אלפא-סינוקלאין במערכת הדופמינרגית.

עם זאת, יש מומחים אחרים כמו ד"ר ריי צ'ודהורי (Ray Chaudhuri) מ"קינג'ס קולג'" בלונדון הסבורים שהמקרה הוא דוגמה מוחשית לכך שנגיף הקורונה ושאר בני משפחה זאת של נגיפים עלולים להוות סיכון להופעת סיבוך של פרקינסון. מגיפת השפעת של 1918 נקשרה למקרים של פרקינסון שהופיעו מאוחר יותר אצל המחלימים ממנה וגם נגיף HIV ונגיפי RNA הדומים ל-Covid19 נקשרו בספרות הרפואית לגרימת נזקים בגנגליוני העצבים.

בתיאור המקרה בישראל נמסר כי החולה אושפז ב-17 במארס בבית החולים אסותא אשדוד עם שיעול יבש וכאב שרירים ובדיקה שנעשתה בעת שהתקבל למיון בבית החולים העלתה שנדבק בנגיף הקורונה. כמה ימים לפני שהתאשפז הוא גם שם לב לאובדן חוש הריח. לחולה היתה היסטוריה של יתר לחץ דם ואסתמה. במהלך האשפוז הפגין תשישות, קוצר נשימה וכאבים בחזה, אולם ללא חום. הוא קיבל במשך שלושה ימים טיפול ב-salbutamol נגד תסמיני אסתמה קלים והוא לא נדרש לטיפול תרופתי סיסטמי, לסיוע בחמצן או להנשמה.

במשך שלושת שבועות הבידוד, כתב היד שלו נעשה בהדרגה בלתי קריא. היו לו קשיי דיבור ובהקלדת טקסט בטלפון הנייד וכן הציג אפיזודות של רעד בידו הימנית. אותם תסמינים הופיעו גם כששב לביתו. לאחר חודשיים מאז ששוחרר מ"אסותא-אשדוד" לאחר שבדיקת קורונה מצאה שהוא שלילי לנגיף, הוא אושפז במחלקה הנוירולוגית בבית החולים שערי צדק.

בבדיקתו באשפוז היה רושם ל"פני מסיכה", נוקשות בשרירי הצוואר ובזרוע ימין וגם האטה קלה בזריזות תנועות חוזרות בקצות האצבעות. תסמינים קלים יותר היו בצד השמאלי של הגוף. ההליכה שלו היתה איטית, ללא טלטול של הזרוע הימנית.

בדיקה של נוזל השדרה CSF - cerebrospinal Fluid הדגימה שישה תאי דם לבנים (83% מונונוקלאריים) אבל רמת הגלוקוז והחלבון היו נורמליים. בסרום הדם נמצאו נוגדנים לקורונה, אבל לא ב-CSF. בדיקה למספר נוגדנים אוטואימונים נוירונליים ב-CSF היתה שלילית.

בהדמיית PET נראתה ירידה בקליטה של 18F-fluorodopa, יותר בצד שמאל. בדיקה גנטית למוטציות ב-LRRK2 וב-GBA היתה שלילית. בנוסף, בדיקה ל-62 מוטציות אחרות, פחות שכיחות, הקשורות למחלת פרקינסון, חזרה שלילית. ידוע שכשליש מהיהודים האשכנזים עם פרקינסון נושאים מוטציה ב-GBA או מוטציה בגן LRRK2.

החולה שעונה לקריטריונים המקובלים לאבחנה של מחלת פרקינסון טופל בפרמיפקסול (Sifrol) שהביא לשיפור מהיר במצבו.

בדיווח נמסר כי תסמינים חדשים הופיעו בתשעת ימי האשפוז השני, בכלל זה הרעד בשתי הרגליים. הרעד היה חזק יותר בצד ימין לעומת צד שמאל. כאשר שוחרר לביתו עדיין כתב ידו לא ניתן לקריאה, השרירים היו עדיין נוקשים, בעיקר בצוואר ובצד ימין. בביקור מעקב ב-29 ביוני הוחלט לטפל בו ב-Biperiden שהביא לשיפור במצב הרעד. לאור חשד לסיבה דלקתית, נעשה גם ניסיון טיפולי בסטרואידים שלא הביא להטבה.

עדיין לא ברור אם יש קשר בין מחלת הקורונה האקוטית שבה חלה וממנה החלים לבין מחלת פרקינסון שבה לקה אחר כך. הרופא האמריקאי ד"ר אלברטו אספיי מאוניברסיטת סינסינטי, שהתבקש להגיב לדיווח זה, אמר ל-Medpage כי ייתכן שזיהום הקורונה היה גורם העקה, ה"סטרסור", שהוביל להופעת תסמינים שונים שקודם לכן לא בלטו אצל אותו אדם ועתה הואצה הופעתן.

לעומת זאת, ד"ר כהן מצוות "שערי צדק" סבורה שלא ניתן לבטל כליל אפשרות שהנגיף חדר למערכת העצבים המרכזית או גרם לתגובה דלקתית שעוררה בתוכה תופעות שונות וקשות מסוג זה.

נושאים קשורים:  קורונה,  נגיף הקורונה,  תיאור מקרה,  חדשות,  בית החולים שערי צדק
תגובות