טיפול בטרומבקטומיה במרכז מבצע לעומת מרכז שבץ מקומי

באזורים שאינם עירוניים עם גישה מוגבלת למרכזים המבצעים טרומבקטומיה, הגישה האופטימלית להעברת חולים עם חשד לשבץ עקב חסימה של כלי דם גדול אינה ידועה. מטרת מחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA הייתה לקבוע האם באזורים שאינם עירוניים, העברה ישירה למרכז המבצע טרומבקטומיה הינה מיטבית בהשוואה להעברה למרכז שבץ מקומי.

החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי מבוסס אוכלוסייה מבוסס הקצאה אקראית. המחקר כלל 1,401 משתתפים (949 מהם נכללו באנליזה הראשית) עם חשד לשבץ חריף עקב חסימה של כלי דם גדול באיזורים בהם המרכז הקרוב ביותר לטיפול בשבץ אינו מבצע טרומבקטומיות בקטלוניה, ספרד בין 2017 ל-2020. ההתערבויות שהושוו היו העברה למרכז שמבצע טרומבקטומיות (n = 688) או העברה למרכז שבץ מקומי (n = 713). התוצא העיקרי היה נכות לאחר 90 יום על סמך דירוג ה-modified Rankin Scaleי(mRS), כאשר 0 משמעותו ללא תסמינים ו-6 משמעותו מוות. התוצאים המשניים כללו בין השאר שעור מתן תוך-ורידי של משפעל פלסמינוגן ברקמות וטרומבקטומיה וכן תמותה בתוך 90 יום.

תוצאות המחקר הראו שעבור התוצאים עיקריים חציון דירוג mRS היה 3 לעומת 3 (יחס סיכויים מותאם [OR], 1.03, רווח בר-סמך של 95%, 0.82- 1.29). מבין התוצאים המשניים שדווחו, 8 לא הדגימו שוני בין הקבוצות. כמו כן, מטופלים אשר הועברו למרכז המבצע טרומבקטומיות היו עם הסיכויים הנמוכים ביותר לקבל טיפול תוך-ורידי של משפעל פלסמינוגן ברקמות (229/482 [47.5%] לעומת 282/467 [60.4%], OR 0.59, רווח בר-סמך [CI] של 95%: 0.45-0.76) וסיכויים גבוהים משמעותית לעבור טרומבקטומיה (235/482).

[48.8%] לעומת 184/467 [39.4%], OR 1.46, 95% CI: 1.13-1.89). בנוסף, תמותה לאחר 90 יום באוכלוסיית הבטיחות לא הייתה שונה בהשוואה בין הקבוצות (188/688 [27.3%] לעומת 194/713 [27.2%], יחס סיכונים מותאם 0.97, 95% CI:י0.79-1.18).

החוקרים סיכמו כי באזורים שאינם עירוניים בקטלוניה לא היה הבדל משמעותי בתוצאים נוירולוגים לאחר 90 יום בהשוואה בין העברה ישירה למרכז המבצע טרומבקטומיה לעומת מרכז שבץ מקומי אצל מטופלים עם חשד לשבץ עקב חסימה של כלי דם גדול.

מקור:

P.rez de la Ossa et. al (2022) JAMA DOI:10.1001/jama.2022.4404