באנליזה הראשונית של המחקר הבין-לאומי פאזה II ELIANA, הטיפול עם טיסג'נלקלאוצל הוביל לשיעור הפוגה כולל של 81% בילדים ומבוגרים צעירים חולי לוקמיה לימפובלסטית חריפה של תאי B עם מחלה עמידה או שעברו הישנות (B-ALL: relapsed or refractory B-cell acute lymphoblastic leukemia R/R). לאחר 12 חודשים, 59% מהמגיבים נותרו ללא הישנות.
עוד בעניין דומה
כעת, במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Clinical Oncology', החוקרים מדווחים על עדכון בנוגע ליעילות, הבטיחות ואיכות החיים בדיווח המטופלים בעקבות הטיפול. הדיווח כלל מידע על 79 חולי R/R B-ALL, ילדים ומבוגרים צעירים, לאחר תקופת מעקב חציונית של 38.8 חודשים.
מתוצאות המחקר עולה כי שיעור ההפוגה הכולל תחת הטיפול עמד על 82%. חציון השרידות ללא אירועים היה 24 חודשים, וחציון השרידות הכוללת לא הושג. שיעור השרידות ללא אירועים עמד על 44% (רווח בר-סמך של 95%, 57-31) ושיעור השרידות הכוללת היה 63% (רווח בר-סמך של 95%, 51-73) לאחר שלוש שנים (מרבית האירועים התרחשו במהלך השנתיים הראשונות). שיעור השרידות המשוערת ללא הישנות לשלוש שנים, עם וללא צנזורה לטיפול בהמשך, עמדה על 52% (רווח בר-סמך של 95% 37-66) ו-48% (רווח בר-סמך של 95% 34-60), בהתאמה. לא דווחו אירועים חריגים חדשים או בלתי צפויים לטווח הארוך. אירועים חריגים בדרגה 3/4 דווחו בקרב 29% מהחולים > שנה לאחר העירוי; שיעור הזיהומים בדרגה 3/4 לא עלה > שנה לאחר העירוי. כמו כן, המטופלים דיווחו על שיפור באיכות חייהם למשך תקופה של עד 36 חודשים לאחר העירוי.
לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על כך שהטיפול עם טיסג'נלקלאוצל עשוי לשמש כטיפול מרפא בילדים ומבוגרים צעירים חולי R/R B-ALL אשר קיבלו טיפול בעבר. כמו כן, הטיפול מציג פרופיל בטיחות חיובי לטווח הארוך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
