המצב התפקודי הינו גורם מרכזי בכל הקשור בבריאות כללית. מושג זה משקף הן את רמת הפעילות היומית (ביצועים) והן את רמת הפעילות המרבית האפשרית (היכולת). כלי ההערכה הקיימים מעריכים רק תחום פונקציה אחד ואינם מספקים תובנות לגבי הגורמים המביאים לירידה תפקודית. לשם כך פותח שאלון Tennessee Functional Status Questionnaireי(TFSQ), המשמש לדיווח על רמות פעילות לפי ערך שווי מטבולי (metabolic equivalents – METs). השאלון כולל 5 תחומי מפתח: ביצועים, יכולת, פעילות, כאב וטיפול אקוטי.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of the American Board of Internal Medicine ביקשו החוקרים לבחון את השימוש בשאלון TFSQ. החוקרים, השוו בין שאלון זה לשאלון DASIי(Duke Activity Status Index), וזאת לשם אימות הערכת רמות פעילות.
מחקר פרוספקטיבי ותצפיתי זה כלל 120 מטופלים אשר מילאו שאלוני TFSQ ו-DASI. ביצועים ויכולת תפקודית שדווחו בעזרת שאלון TFSQ נמצאו בקורלציה עם METs מחושב לפי DASI.
תוצאות המחקר הדגימו כי מתאם Pearson בין יכולת תפקוד מדווחת לפי TFSQ לבין METs מחושב על בסיס שאלון DASI היהr = 0.69, P < .001. יכולת ה-TFSQ הייתה נמוכה משמעותית בחולים שדיווחו לאחרונה על ירידה בפעילות, על כאב המשפיע על התפקוד או על צורך בטיפול אקוטי לאחרונה.
מתוצאות מחקר זה עולה כי שאלון TFSQ מהווה כלי הערכה קצר ויעיל להערכת תפקודם של מטופלים, לפי ערכי METs ובקורלציה לשאלון DASI. מחקר זה מצביע על כך, שלמטופלים רבים עשויה להיות עתודה תפקודית אשר עשויה להגביר את הפעילות הגופנית היומיומית. כמו כן, ניתן לראות כי גורמים כגון שינויים בפעילות, כאב ואינטראקציה טיפולית אקוטית בתקופה האחרונה, עשויים להפחית את היכולת התפקודית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
