הפרעה בחוש הריח היא התייצגות טיפוסית של פוסט קורונה, אשר משפיעה על איכות החיים של החולים. ישנן כיום אפשרויות טיפוליות רבות לחולים אלו, כגון מתן קורטיקוסטרואידים באופן פומי ובאופן תוך-אפי (נזאלי), אימון של חוש הריח, ותיסוף של ויטמינים ומינרלים.
עוד בעניין דומה
במחקר אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'Rhinology', החוקרים ערכו מטה-אנליזה על מנת לגבש את העדויות הקיימות לטיפול בחולים עם פגיעות חושיות מתמשכות בעקבות מחלת הקורונה. כמו כן, החוקרים העריכו את התפקיד האפשרי של טיפול נוסף בקורטיקוסטרואידים באימון חוש הריח.
לצורך כך, החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה על מנת להעמיק בטיפולים/ ההתערבויות הקיימות לטיפול בפגיעה של חוש הריח בעקבות מחלת הקורונה. לצורך מטה-האנליזה נערך איגום של הנתונים, והתוצאים כללו הערכה אובייקטיבית או סובייקטיבית של חוש הריח והערכה של אירועים חריגים קלים וחמורים.
במסגרת הסקירה נכללו 11 מחקרים בסך הכל (1,414 משתתפים), כאשר מתוכם שישה מחקרים (916 משתתפים) עברו הערכה נוספת לאחר מכן עבור המטה-אנליזה. תוצאות החוקרים מצביעות על כך שלטיפול משולב של קורטיקוסטרואידים תוך-אפיים (INCS: intranasal corticosteroid) ושל אימון חוש הריח (OT: olfactory training) אין תועלת על פני מונותרפיה עם OT, הן מבחינת שיפור ציון ה-VAS והן מבחינת מרכיב הזיהוי של מבחן ה-Sniffin' Sticks. בנוסף, לא נמצאו הבדלים בשיפור ציון ה-TDI בין טיפול משולב עם קורטיקוסטרואידים פומיים (OCS) ו- OT לבין טיפול עם OT בלבד. עם זאת, נמצא שיפור מובהק בתפקוד חוש הריח לאחר OT.
לסיכום, בחולים עם פוסט-קורונה ופגיעה בחוש הריח לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיפור מדדי חוש הריח לאחר קבלת טיפול משולב עם INCS+OT או עם OCS+OT בהשוואה לטיפול יחיד עם OT. עם זאת, ישנה עדות לשיפור בתפקוד הריח לאחר ביצוע של OT.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
