חוקרי מחלות מהמרכזים האמריקאיים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בודקים מספר מקרים של מורסות מוח (brain abscesses) נדירות וחמורות בילדים בלאס וגאס, נבאדה וסביבתה. במקביל, רופאים מאזורים אחרים במדינה מדווחים על עלייה במספר המקרים גם אצלם.
עוד בעניין דומה
ה-CNN מדווח בכתבה מיום ו' האחרון כי מספר הזיהומים במוח אצל ילדים בנבאדה קפץ אשתקד פי שלושה - ממספר מקרים ממוצע של ארבעה-חמישה בשנה ל-18.
"ב-20 שנותיי כרופאה מעולם לא ראיתי דבר כזה", אמרה ד"ר טארין בראג מאוניברסיטת יוטה, שטיפלה במקרים. ד"ר בראג היא נוירוכירורגית ילדים היחידה בכל מדינת נבאדה, וכיוון שטיפלה בכל המקרים, היא היתה הראשונה שהבחינה בדפוס והתריעה לגורמי בריאות הציבור המקומיים.
"אחרי חודש מרץ 2022 היתה עלייה עצומה", אמרה בראג. "ראיתי מספר רב של מקרים שהדמיון ביניהם היה בולט, וזה כשלעצמו יוצא דופן", אמרה בראג. בראג מתארת כי כמעט בכל המקרים הילדים התלוננו על תסמינים נפוצים בילדות כמו כאב אוזניים או דלקת בסינוסים, עם כאב ראש וחום, אבל "בתוך כשבוע היה ברור שמשהו חמור יותר קורה".
לאחר הצגת המקרים שנחשפו בנבאדה בוועידת הארגון החוקר מגיפות ב-CDC,יEpidemic Intelligence Service, שנערכה ביום ה' האחרון, דיווחו רופאים מאזורים אחרים בארה"ב כי הם רואים עלייה דומה במורסות המוח אצל ילדים.
ד"ר סוניל סוד, מומחה למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים Northwell Health, ניו יורק, מעריך שמספר המקרים של מורסות מוח בילדים במרכז הרפואי שלו הכפיל את עצמו. הוא הוסיף וסיפר שבמקרה קיצוני, אחת המטופלות עברה חמישה ניתוחים והיא מאושפזת זה חודשיים-שלושה.
במקבץ אחד של מקרים, שאירע במחוז קלארק בנבאדה, כ-75% מהחולים היו בנים, רובם בסביבות גיל 12.
מורסות מוחיות הן כיסי זיהום מלאי מוגלה המתפשטים למוח. הם עלולים לגרום להפרעות ולשינויים בראייה, בדיבור, בקואורדינציה או בשיווי משקל. התסמינים המוקדמים ביותר הם כאבי ראש וחום, שבא והולך. הטיפול במורסות כאלו עלול להיות כרוך במספר ניתוחים ובהחלמה ארוכה באשפוז בבית חולים.
רופאים אינם נדרשים להתריע למחלקות בריאות הציבור כשהם נתקלים במקרים של אבצס במוח, אך כשחלה עלייה חדה במספר המקרים, על הרופאים לדווח לממונים על בריאות הציבור.
ד"ר ג'סיקה פני, חוקרת ביחידת שירות המודיעין למגיפות של ה-CDC, סוג של "בלשית מחלות", החוקרת את המקרים בדרום נבאדה, הציגה את נתוני החקירה בוועידה בסוף השבוע האחרון. לדבריה, כשניסו להבין מה גורם לעלייה במספר המקרים נבחן מספר רב של גורמים - נסיעות, היסטוריה של הידבקות בקורונה, בריאות בסיסית, כל פעילות או חשיפות נפוצות, אך לא נמצא שוב הסבר שקושר בין המקרים.
החוקרים החליטו להסתכל אחורה בזמן ולחפש מקרים של אבצס מוח בילדים מתחת לגיל 18 עד לשנת 2015. הם מצאו כי מ-2015 עד 2020 מספר המקרים של מורסות מוחיות במחוז קלארק עמד על ארבעה מקרים בשנה. בשנת 2020, מספר המורסות המוחיות בילדים ירד, כנראה בגלל הסגרים, התרחקות חברתית וסגירת בתי ספר, הגבלות שגרמו להפסקת התפשטות זיהומים בדרכי הנשימה. בשנת 2021, כשהחל ביטול ההגבלות, מספר האירועים הללו חזר לרמות הרגילות, ולאחר מכן בשנת 2022, חל הזינוק הגדול. ד"ר פני ציינה שה-CDC ימשיך לעקוב מקרוב אחרי המצב.
האם מערכת החיסון של הילדים נפגעה בקורונה?
תיאוריה שנקראת "חוב החסינות" מסבירה עליות חריגות במספר זיהומים חמורים בילדות, כמו סטרפטוקוקוס A פולשני (החיידק הטורף). על פי תיאוריה זו, יש הסבורים שבמהלך תקופת המגיפה, ילדים לא נחשפו לוירוסים ולחיידקים שאליהם הם נחשפים בדרך כלל, וכתוצאה מכך מערכת החיסון שלהם מסוגלת פחות להילחם בזיהומים.
ד"ר סוד מטיל ספק בתיאוריה בדבר היחלשות החסינות בשל הסגרים. הוא סבור שבשל נגיף הקורונה, זיהומים אחרים נהדפו, וכעת כשנגיף הקורונה נחלש, זיהומי ילדות חוזרים בעוצמה. כראיה הוא מזכיר את העלייה חסרת התקדים במקרי הזיהום בדרכי הנשימה העליונות RSV מהסתיו ומהחורף האחרונים. לדבריו, מורסות מוח מתפתחות בשיעור נמוך לאחר זיהומים בסינוסים ודלקות אוזניים פנימיות אצל ילדים. כיוון שיש עלייה בזיהומים אלה כעת, גם מספר המורסות במוח גדל באופן יחסי.
הערכה היא, שבין אם הסיבה היא היחלשות מערכת החיסון או מספר רב יותר של זיהומים, התופעה של אבצס במוח עשויה להתפשט.
העלייה במורסות מוח נבדקה כבר אשתקד
בשנה שעברה בדק ה-CDC את מספר המורסות המוחיות אצל ילדים בנתוני איגוד בתי החולים לילדים בארה"ב כדי לראות אם יש אכן עלייה במספרן ברמה לאומית. הנתונים שנאספו עד מאי 2022 לא זיהו כל עלייה נרחבת, כך על פי מחקר שפורסם ב-Morbidity and Mortality Weekly Report בסתיו שעבר.
אולם, ד"ר בראג סבורה שהנתונים למחקר נלקחו בשלב מוקדם מדי כי באזור שלה המספרים החלו לעלות באביב 2022. כשליש מהמורסות המוחיות בנבאדה נגרמו על ידי Streptococcus intermedius שבדרך כלל אינו מזיק באף ובפה, שם המערכת החיסונית מתגוננת מפניו. אך כשנגיף מגיע לדם או למוח, למשל אחרי טיפול שיניים או כשמערכת החיסון נחלשת בשל סוכרת למשל, הוא עלול לגרום לבעיות.
עם זאת, היא טוענת כי הילדים שסבלו מהזיהום בנבאדה היו ילדים בריאים, ללא היסטוריה רפואית משמעותית קודמת שתגרום להם להיות מועדים יותר או מדוכאי חיסון.
כמו המקרים במחוז קלארק בנבאדה, רוב הילדים החולים שד"ר סוד טיפל בהם הם ילדים בגיל בית הספר היסודי וחטיבת ביניים. לדבריו, כשילדים מגיעים לגיל זה, חללי הסינוסים שלהם אינם מפותחים ועדיין לא גדלו לגודלם המלא, מה שעלול להפוך אותם לפגיעים במיוחד לזיהום. ד"ר סוד סבור שהחללים הקטנים האלה עלולים להתמלא במוגלה ולהתפוצץ. לדבריו, "כשזה קורה מעל הגבה, או מאחורי האוזן, כשהמחסום בין המוח והסינוסים דק יותר, הזיהום יכול לעבור למוח". לדבריו, אם ילד סובל מנזלת או מאף סתום ולמחרת מתעורר עם עין אדומה ונפוחה, או שהוא מתלונן על כאב ראש ומצביע על נקודה מעל לגבה כמקור הכאב, מומלץ להפנותו לטיפול רפואי.
בראג אומרת שעד כה, בשנת 2023, היא טיפלה בשני ילדים נוספים עם מורסות מוחיות וכי היא מקווה שקצב המקרים יואט. היא הוסיפה ואמרה כי חלק מהילדים שבהם טיפלה נזקקו לניתוחי מוח וראש-וצוואר מרובים כדי לנקות את הזיהומים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
