לאחרונה, פורסמו בכתב העת Blood Cancer Journal, ממצאיו של מחקר עוקבה רטרוספקטיבי רב-מוסדי שכלל את כל המטופלים שקיבלו לפחות מנה אחת של Teclistamab עד אוגוסט 2023. החוקרים ביקשו להעריך את הנתונים העוסקים בבטיחות והיעילות של teclistamab בטיפול סטנדרטי בחולי מיאלומה נפוצה רפרקטורית/ נשנית (MM).
עוד בעניין דומה
במחקר הוכללו 110 חולים. מתוכם, 86% סבלו ממחלה רפרקטורית עמידה לשלושת סוגי הטיפולים הסטנדרטיים, 76% סבלו ממחלה עמידה לחמשת סוגי הטיפולים הסטנדנרטיים, ו-35% סבלו מחשיפה קודמת לטיפולים המכוונים לאנטיגן של תאי B בוגרים (BCMA). שיעור התגובה הכולל (ORR) בקבוצת המחקר היה 62%, עם שיעור הפוגה חלקית (VGPR) ≥ טובה מאוד של 51%. ה-ORR בחולים עם ובלי טיפולים קודמים ממוקדי BCMA היה 54% לעומת 67%, בהתאמה (p = 0.23). במעקב חציוני של 3.5 חודשים (טווח, 0.39-10.92), השרידות ללא התקדמות (PFS) המשוערת ל-3 חודשים ו-6 חודשים הייתה 57% (רווח בר סמך 95%, 48%, 68%) ו-52% (רווח בר סמך 95%, 42%, 64%) בהתאמה. השכיחות של תסמונת שחרור ציטוקינים (CRS) ותסמונת נוירוטוקסיות הקשורה לתאי השפעה חיסוניים (ICANS) הייתה 56% ו-11% בהתאמה, כאשר CRS ו-ICANS בדרגה ≥3 צוינו ב-3.5% ו-4.6% מהחולים בהתאמה. 78 זיהומים ייחודיים אובחנו ב-44 חולים, כאשר השכיחות של זיהומים בדרגה ≥3 הייתה 40% לעומת 26% בהתאמה.
החוקרים הסיקו כי טיפול מניעתי ראשוני עם אימונוגלובולין תוך ורידי (IVIG) היה קשור לסיכון נמוך משמעותית לזיהום בניתוח רב משתני (יחס הסיכונים 0.33; רווח בר סמך 95% 0.17, 0.64; P=0.001).
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
